המילה סטארטאפ מעלה אצל רובנו תמונה מוכרת: צוות קטן, רעיון חדש, משקיעים, ואולי יום אחד אקזיט. סטארטאפ חברתי לוקח הרבה מהתמונה הזו, אבל מחליף את המטרה. ההצלחה שלו נמדדת בשינוי שהוא יוצר בחיים של אנשים, ולא בשווי החברה.
הכתבה הזו מיועדת ליזמות וליזמים שיש להם רעיון חדשני לבעיה חברתית, ולמי שמנסים להבין אם המיזם שלהם הוא סטארטאפ חברתי, עסק חברתי או עמותה. נעבור על ההגדרות, על ההבדלים בדרך שבה מודדים הצלחה ומגייסים כסף, ועל המסגרות המשפטיות האפשריות.
מה זה סטארטאפ חברתי?
סטארטאפ חברתי הוא מיזם צעיר שמציע פתרון חדש לבעיה חברתית או סביבתית, ושואף להגיע להרבה אנשים. לרוב יש בו רכיב של חדשנות: טכנולוגיה, מודל עבודה שעוד לא נוסה, או חיבור חדש בין גורמים שלא עבדו יחד עד היום.
סטארטאפ חברתי הוא לא סוג של תאגיד. זה תיאור של גישה. הוא יכול לפעול כעמותה, כחברה או כמיזם בתוך עמותה קיימת, ומה שמגדיר אותו הוא המטרה והדרך שבה הוא פועל כדי להשיג אותה.
סטארטאפ חברתי, מיזם חברתי ויזמות חברתית: מה ההבדל?
- יזמות חברתית היא התחום כולו: הפעולה של אנשים שמזהים בעיה חברתית ובונים לה מענה.
- מיזם חברתי הוא היוזמה עצמה, בכל גודל ובכל שלב. קבוצת מתנדבים בשכונה ותוכנית ארצית הן שתיהן מיזמים חברתיים.
- סטארטאפ חברתי הוא מיזם חברתי עם דגש על חדשנות ועל צמיחה, לפעמים עם רכיב טכנולוגי.
- עסק חברתי הוא מיזם שמממן את עצמו בעיקר ממכירה של מוצר או שירות, ומשקיע את ההכנסות במטרה החברתית.
בפועל המונחים חופפים, ורוב האנשים משתמשים בהם לסירוגין. חשוב יותר מהשם להבין מה המיזם שלכם מנסה לשנות, ואיך הוא יממן את עצמו לאורך זמן.
במה סטארטאפ חברתי דומה לסטארטאפ רגיל?
יותר ממה שנדמה. בשני המקרים מתחילים מבעיה אמיתית של אנשים אמיתיים, בודקים פתרון בקטן, לומדים מהר ומשנים כיוון כשצריך. גם השאלות דומות: מי המשתמש, למה הוא צריך את זה, ומה יקרה כשננסה לגדול.
הכלים של עולם הסטארטאפים עובדים היטב גם כאן: גרסה ראשונה ופשוטה שאפשר לבדוק, שיחות עומק עם המשתמשים, ומדידה של מה שקורה בפועל. על הצעדים הראשונים הרחבנו בכתבה איך מקימים מיזם חברתי נכון.
ובמה הוא שונה? שלושה הבדלים מרכזיים
מי משלם ומי נהנה
בסטארטאפ רגיל הלקוח שמשלם הוא בדרך כלל גם מי שמשתמש במוצר. בסטארטאפ חברתי אלה הרבה פעמים שני גורמים שונים. מי שנהנה מהשירות הוא נער בסיכון, אדם מבוגר שחי לבד או אדם עם מוגבלות, ומי שמשלם הוא תורם, קרן, משרד ממשלתי או רשות מקומית. הפער הזה משפיע על הכול: על השיווק, על הדיווח ועל הדרך שבה מתכננים את השירות.
מה נחשב הצלחה
סטארטאפ רגיל מצליח כשההכנסות והשווי עולים. סטארטאפ חברתי מצליח כשמשהו משתנה אצל האנשים שהוא נועד לעזור להם: תעסוקה, בריאות, תחושת שייכות, גישה לשירות. מיזם יכול לגדול במספר המשתתפים ועדיין לשנות מעט, ולכן המדידה כאן מורכבת יותר.
מה קורה עם הרווחים
בסטארטאפ רגיל הרווחים שייכים לבעלים ולמשקיעים. בעמותה ובחברה לתועלת הציבור אסור לחלק רווחים, וכל הכנסה חוזרת למטרה. ההבדל הזה קובע גם מי יכול להשקיע במיזם ומה הוא מקבל בתמורה.
איך מודדים הצלחה בסטארטאפ חברתי?
המדד הפשוט הוא כמה אנשים השתתפו. הוא חשוב, אבל הוא רק ההתחלה. תורמים וקרנות רוצים לדעת מה השתנה אצל המשתתפים, וכמה זמן השינוי מחזיק. שלוש שכבות שכדאי לתעד:
- מה עשיתם: כמה מפגשים, הכשרות או שיחות קיימתם.
- למי הגעתם: כמה אנשים, מאיזה קהל, וכמה מהם חזרו שוב.
- מה השתנה: מדד אחד או שניים שמראים שינוי אמיתי, כמו השמה בעבודה או ירידה בתחושת הבדידות.
כדאי להחליט על המדדים האלה כבר בפיילוט הראשון. פירטנו איך עושים את זה גם בתקציב קטן בכתבה מדידת אימפקט: איך מראים שהמיזם באמת עובד.
מאיפה בא הכסף לסטארטאפ חברתי?
כאן נמצא אחד ההבדלים הגדולים. סטארטאפ רגיל מגייס בדרך כלל ממשקיעים שמקבלים מניות ומצפים לתשואה. סטארטאפ חברתי שפועל כעמותה או בתוך עמותה לא יכול להציע מניות, ולכן הכסף מגיע ממקורות אחרים:
- תרומות מאנשים פרטיים ומעסקים, שמוכרות לצרכי מס כשהן ניתנות למוסד ציבורי עם אישור סעיף 46.
- קרנות פילנתרופיות, שמחפשות פתרונות חדשים עם תוצאות ראשונות. הרחבנו עליהן בכתבה קרנות פילנתרופיות.
- קולות קוראים ותמיכות ממשלתיות, שמתאימים בעיקר למיזמים שכבר פועלים ויכולים להראות ניסיון.
- שותפויות עם חברות, בכסף, בידע, בהתנדבות של עובדים או בשירותים.
- הכנסות עצמיות, ממכירה של שירות או מוצר, כשהמודל מאפשר.
יש גם מיזמים חברתיים שבוחרים במבנה של חברה רגילה ומגייסים ממשקיעי השפעה, משקיעים שמוכנים לתשואה נמוכה יותר בתמורה לתוצאה חברתית. זה מתאים בעיקר למיזם שיש לו לקוח משלם ברור. על שילוב מקורות ההכנסה לאורך זמן כתבנו בכתבה מודל עסקי למיזם חברתי.
באיזו מסגרת משפטית פועל סטארטאפ חברתי?
- עמותה: תאגיד שמקימים שני אנשים לפחות, למטרה שאינה חלוקת רווחים. מתאימה למיזם שיממן את עצמו בעיקר מתרומות ומקרנות. אישור סעיף 46 ניתן רק לאחר תקופת פעילות, ולכן לוקח זמן.
- חברה לתועלת הציבור (חל"צ): חברה שבתקנון שלה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד ואיסור על חלוקת רווחים. מתאימה בעיקר לגופים גדולים יותר.
- חברה בע"מ: מאפשרת לגייס משקיעים ולחלק רווחים, אבל תרומות אליה לא מוכרות לצרכי מס.
- מיזם בתוך עמותה קיימת: המיזם נהנה מתשתית ארגונית מוכנה, ויכול להתחיל לפעול ולגייס כבר מההתחלה.
הבחירה תלויה בשאלה אחת מרכזית: מי יממן את המיזם בשנים הקרובות. אם התשובה היא תורמים וקרנות, מסגרת ללא כוונת רווח היא הבחירה הטבעית. אם יש לקוח שמשלם ומשקיעים שמתעניינים, חברה יכולה להתאים יותר.
איך נראה סטארטאפ חברתי בשטח?
כמה מהמיזמים שפועלים באלומות ממחישים את הגישה:
- טוב-טק: חממה להכשרה ושילוב של אנשים עם מוגבלות בתפקידי מפתח בתעשיית הטכנולוגיה. המיזם רותם כלי בינה מלאכותית כדי לייצר תהליכי גיוס הוגנים, שמבוססים על כישורים בלבד.
- Sign Now: מאפשר לאנשים עם מוגבלות לתקשר עם נותני שירות באמצעות מתווכי תקשורת מותאמים, בישראל ובעולם.
- בומרנג: מערכת הפעלה חברתית וכלכלית לכלכלת אריכות הימים, שנועדה להפוך את הידע והניסיון של בני הגיל השלישי לנכס יצרני, יחד עם הרשויות המקומיות.
- ADUP: מיזם שמחבר בין תעשיית הפרסום לעולם החברתי, ומפתח אפליקציה שתאפשר למשתמשים לצבור כסף מצפייה בסרטונים שיווקיים ולתרום אותו לארגונים חברתיים.
המשותף לכולם: רעיון חדש, קהל מוגדר, ושאיפה להגיע להרבה אנשים.
שלוש שאלות לפני שקוראים למיזם סטארטאפ
- מה החידוש? אם מישהו כבר עושה את אותו הדבר, אולי נכון יותר להצטרף אליו או לשתף איתו פעולה.
- מי ישלם לאורך זמן? תרומה ראשונה היא התחלה מצוינת, אבל כדאי לדעת מה יממן את המיזם בשנה השלישית.
- האם הפתרון יכול לגדול? מה חייב לקרות כדי שמה שעובד אצלכם יעבוד גם בעיר אחרת, עם צוות אחר.
איך אלומות קשורה לזה?
אלומות היא הבית לסטארטאפים חברתיים. מאז 2012 הקמנו למעלה מ-60 מיזמים בפריסה ארצית, ומעל 10 מהם יצאו לעצמאות כעמותות. בין התחומים שאנחנו מקבלים: רווחה, חינוך, בריאות נפשית, הזדקנות מיטבית, תעסוקה וטכנולוגיות לקידום חברתי.
המיזם קם בתוך עמותת אלומות ומקבל מעטפת ארגונית, פיננסית ומשפטית מלאה, בלי צורך בהקמת עמותה. זה כולל קבלת תרומות מוכרות לצרכי מס בארץ ובחו"ל, ביטוח, וליווי של מתנדבות ומתנדבים עם ניסיון ביזמות חברתית ובפיתוח עסקי. ואם בשלב מסוים תרצו לצאת לעצמאות, אפשר לעשות את זה בכל שלב. הפרטים המלאים בעמוד יש לי מיזם.
שאלות נפוצות
מה זה סטארטאפ חברתי במילים פשוטות?
מיזם צעיר שמציע פתרון חדש לבעיה חברתית, ושואף לגדול ולהגיע להרבה אנשים. ההצלחה שלו נמדדת בשינוי שהוא יוצר, ולא ברווח.
סטארטאפ חברתי יכול להרוויח כסף?
כן. גם עמותה וגם חל"צ יכולות להכניס כסף ממכירה של שירותים, כל עוד ההכנסות משמשות את המטרה ולא מחולקות לחברים או לבעלי מניות. חברה רגילה יכולה לחלק רווחים, אבל תרומות אליה לא מוכרות לצרכי מס.
חייבים טכנולוגיה כדי להיות סטארטאפ חברתי?
לא. החדשנות יכולה להיות במודל העבודה, בקהל שאליו פונים או בחיבור בין גורמים. טכנולוגיה עוזרת לגדול מהר, אבל היא לא תנאי.
אפשר לגייס משקיעים לסטארטאפ חברתי?
אם המיזם פועל כחברה רגילה, כן, ויש משקיעים שמתמחים בהשקעות עם מטרה חברתית. אם הוא פועל כעמותה או בתוך עמותה, אין מניות להציע, והמימון מגיע מתרומות, מקרנות, מתמיכות ומהכנסות עצמיות.
אפשר לפנות לאלומות כשיש רק רעיון?
כן. אלומות מקבלת יזמים גם בשלב הרעיון, בלי גיוס מוקדם או הוכחת היתכנות, בכפוף להמלצת מנכ"ל העמותה ולאישור הוועד המנהל.
יש לכם רעיון חדשני לבעיה חברתית? ספרו לנו על המיזם.