מדידת אימפקט: איך מראים שהמיזם באמת עובד

כמעט כל יזם חברתי מרגיש שהמיזם שלו עובד. הוא רואה את האנשים, שומע את הסיפורים ויודע שמשהו משתנה. אבל קרן, תורם גדול או משרד ממשלתי צריכים יותר מתחושה. הם רוצים לדעת מה בדיוק השתנה, אצל כמה אנשים, ואיך אתם יודעים.

מדידת אימפקט נשמעת כמו משהו ששמור לארגונים גדולים עם מחלקת מחקר. בפועל, גם מיזם קטן יכול למדוד בצורה רצינית, בכלים פשוטים ובלי תקציב מיוחד. המדריך הזה מיועד ליזמות וליזמים שרוצים להתחיל, ומסביר את המושגים, את השלבים ואת הדרך לדווח למממנים.

מה זה אימפקט חברתי?

אימפקט חברתי הוא השינוי שמיזם יוצר בחיים של אנשים, בקהילה או בחברה, שינוי שלא היה קורה בלעדיו. לא מספר הפעילויות שקיימתם, ולא מספר האנשים שהגיעו. מה שקרה להם בעקבות זה.

השינוי יכול להיות בתעסוקה, בבריאות, בלימודים, בתחושת השייכות או בגישה לשירותים. הוא יכול להיות קטן ומוחשי, כמו ילד שקורא טוב יותר, או רחב, כמו שינוי במדיניות של רשות מקומית.

למה למדוד, גם כשהמיזם קטן?

מדידה נתפסת לפעמים כעוד דרישה של המממנים. בפועל, המיזם עצמו מרוויח ממנה הכי הרבה:

כדי לדעת מה עובד. נתונים פשוטים מראים איזו פעילות משנה ואיזו פחות, ואיפה כדאי להשקיע.
כדי לגייס. כמעט כל בקשה לקרן או לקול קורא שואלת מה השגתם עד היום.
כדי לשמור על הצוות. מתנדבים ועובדים שרואים את התוצאות של העבודה שלהם נשארים יותר זמן.

שרשרת האימפקט: מפעילות ועד שינוי

הדרך הנוחה ביותר לחשוב על מדידה היא כשרשרת של ארבע חוליות. כל חוליה עונה על שאלה אחרת:

פעילות: מה אתם עושים? למשל, סדנאות תעסוקה לצעירים.
תפוקה: מה יוצא מזה מיד? 12 סדנאות, 60 משתתפים, 45 שסיימו את כל המחזור.
תוצאה: מה משתנה אצל המשתתפים בטווח הקרוב? כמה מהם מצאו עבודה בתוך חצי שנה.
אימפקט: מה משתנה לאורך זמן? כמה מהם עדיין עובדים אחרי שנה, ומה זה עשה להכנסה ולעצמאות שלהם.

רוב המיזמים מודדים היטב את שתי החוליות הראשונות, כי קל לספור. הקרנות מתעניינות בעיקר בשתיים האחרונות. כדאי לבנות את המדידה כך שתגיעו לפחות לחוליה השלישית.

מה זה תיאוריית שינוי, ואיך כותבים אחת?

תיאוריית שינוי היא ההסבר שלכם למה הפעילות שלכם תוביל לשינוי שאתם רוצים. היא מחברת את חוליות השרשרת ומציגה את ההנחות שמאחוריהן. דרך פשוטה לכתוב אותה היא במשפט אחד:

"אם נעשה את הפעילות הזו, עם הקהל הזה, אז יקרה השינוי הזה, כי ההנחה שלנו היא ש..."

החלק החשוב הוא ה"כי". אם אתם מניחים שצעירים לא מוצאים עבודה כי חסרים להם קשרים, הפעילות צריכה לייצר קשרים. אם ההנחה מתבררת כשגויה, תיאוריית השינוי עוזרת לכם להבין מה לשנות. כדאי לכתוב אותה כבר בשלב שבו מקימים את המיזם, ולעדכן אותה כשלומדים.

דוגמה להמחשה, עם מיזם בדוי: "אם נקיים לצעירים שסיימו צבא סדנאות קצרות עם מעסיקים מהאזור, אז יותר מהם ימצאו עבודה בתוך חצי שנה, כי ההנחה שלנו היא שמה שחסר להם בעיקר הוא היכרות עם מעסיקים וביטחון בראיון." מהמשפט הזה נגזרים מיד המדדים: כמה צעירים פגשו מעסיקים, כמה הגיעו לראיון, וכמה התקבלו לעבודה.

איך בוחרים מדדים פשוטים?

מדד טוב הוא מדד שאפשר באמת לאסוף, שקשור ישירות למה שאתם מנסים לשנות, ושמישהו מחוץ למיזם יבין אותו. כמה כללים:

מעט מדדים. שניים או שלושה מדדי תוצאה עדיפים על עשרים מדדים שאף אחד לא מספיק לאסוף.
מדד שאפשר לחזור עליו. אותה שאלה, באותו ניסוח, בתחילת התוכנית ובסופה.
נקודת התחלה. בלי נתון מההתחלה, אי אפשר להראות שינוי.
שילוב של מספרים וסיפורים. המספר מראה היקף, והסיפור מראה משמעות.

איך אוספים נתונים בתקציב קטן?

רוב הנתונים שצריך אפשר לאסוף בכלים חינמיים שכבר יש לכם:

טופס הרשמה קצר, שמתעד מי הגיע ומה המצב שלו בהתחלה.
רשימת נוכחות בכל מפגש, כדי לדעת מי ממשיך ומי נושר.
שאלון קצר של שלוש עד חמש שאלות, בתחילת התוכנית ובסופה.
שיחת טלפון או הודעה כמה חודשים אחרי הסיום, לבדוק מה נשאר.
נתונים משותפים מבית ספר, רשות או ארגון שותף, כשזה אפשרי ומותר.
ציטוטים ותצפיות של הצוות, שנרשמים בזמן אמת ולא מהזיכרון.

כשאוספים מידע על אנשים, צריך לשמור על הפרטיות שלהם: להסביר למה אוספים, לבקש הסכמה, לאסוף רק את מה שצריך ולשמור את המידע במקום מוגן.

איך זה נראה בשטח? דוגמאות מהמיזמים

המיזמים שפועלים באלומות מדווחים על התוצאות שלהם בדרכים שונות, וכל אחת ממחישה שכבה אחרת של מדידה:

מֵעֵבֶר, רשת שומעי הקולות בישראל, מדווחת על היקף הפעילות בשנה האחרונה: 4 קבוצות עם כ-40 משתתפים, 25 מפגשי חשיפה וסדנאות לאנשי מקצוע, וכ-600 איש שנחשפו לגישה, מתוכם 185 אנשי מקצוע שעברו סדנאות העמקה. אלה תפוקות ברורות וקלות להבנה.
בומרנג ערכה סקר בקרב מתנדבי הליבה הפעילים. 80% מהמשתתפים דיווחו שהפעילות שלהם משמעותית מאוד עבור הקהילה, ו-80% העידו שלמדו מיומנויות חדשות. זו מדידה של תוצאות, מתוך דיווח של המשתתפים עצמם.
אנויוגה מציינת בעמוד המיזם שהיא מובילה מחקרי הערכה ומדידת תוצאות, כדי לחזק את שילובם של טיפולים מבוססי גוף במערכת הבריאות.

שימו לב להבדל: ספירה של משתתפים ומפגשים היא תפוקה. סקר שבודק מה השתנה אצל המשתתפים מתקרב לתוצאה. שתיהן חשובות, וכדאי לדעת מה מציגים.

איך מדווחים לקרנות ולתורמים?

דוח טוב הוא קצר, כן וקל לקריאה. הוא לא צריך להיות מושלם, הוא צריך להיות אמין. מבנה שעובד:

מה תכננו ומה קרה בפועל, כולל מה לא הצליח.
שניים או שלושה מספרים מרכזיים, עם השוואה לנקודת ההתחלה.
סיפור אחד של משתתף, באישורו ובלי פרטים מזהים.
מה למדתם ומה תשנו בתקופה הבאה.
כמה זה עלה, ובכמה זה יצא לכל משתתף.

קרנות מעריכות מיזם שמדווח בכנות גם על קשיים. דיווח כזה בונה אמון, והאמון הוא מה שמביא למענק הבא. על העבודה עם קרנות הרחבנו בכתבה קרנות פילנתרופיות, ועל המקום של המדידה בתוך המסמך המלא בכתבה תוכנית עסקית למיזם חברתי.

ארבע טעויות נפוצות במדידת אימפקט

לחכות עם המדידה. בלי נתון מההתחלה, אי אפשר להראות שינוי בסוף.
למדוד רק מה שקל לספור. מספר משתתפים לא מספר מה השתנה אצלם.
לייחס הכול למיזם. אם משתתף מצא עבודה, ייתכן שגם דברים אחרים עזרו. כדאי לנסח בזהירות.
להסתיר תוצאות חלשות. הן מלמדות הכי הרבה, ומממנים רציניים יודעים את זה.

איך אלומות קשורה לזה?

באלומות, השפעה חברתית היא אחד הקריטריונים שלפיהם בוחנים מיזמים, וכל יזם מתחייב לדווח על הפעילות ועל התוצאות של המיזם. בגלל זה מדידה היא חלק מהשיחה כבר מההתחלה.

הליווי כולל פגישת סטטוס וייעוץ עם מנכ"ל העמותה אחת לרבעון, הכוונה לכתיבת כרטיסי פרויקט, והכנה לפגישות עם תורמים. מתנדבות ומתנדבים עם ניסיון ביזמות חברתית ובפיתוח עסקי עובדים עם היזמים על מה שצריך לקרות עכשיו, כולל הדרך להציג את מה שהמיזם כבר השיג.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין תפוקה לתוצאה?

תפוקה היא מה שיצא ישירות מהפעילות, כמו מספר מפגשים או משתתפים. תוצאה היא מה שהשתנה אצל המשתתפים בעקבות הפעילות, כמו מציאת עבודה או שיפור בלימודים.

צריך יועץ חיצוני כדי למדוד אימפקט?

לא בהתחלה. טופס הרשמה, רשימת נוכחות ושאלון קצר לפני ואחרי מספיקים כדי להתחיל. הערכה חיצונית מתאימה בדרך כלל כשהמיזם גדל, או כשמממן מבקש אותה.

כמה מדדים כדאי לבחור?

שניים או שלושה מדדי תוצאה, לצד מדדי תפוקה בסיסיים. עדיף מעט מדדים שנאספים באמת, מאשר רשימה ארוכה שנשארת על הנייר.

מתי מתחילים למדוד?

כבר בפיילוט הראשון. הנתונים מהמחזור הראשון הם נקודת ההתחלה שאליה תשוו את כל מה שיבוא אחריו.

מה עושים כשהתוצאות לא טובות?

לומדים מהן. בודקים איזו הנחה בתיאוריית השינוי לא החזיקה, משנים את הפעילות, ומדווחים על כך בכנות. זה חלק נורמלי מהדרך של כל מיזם.

רוצים לראות איך מיזמים חברתיים מציגים את מה שהם משנים? להכיר את המיזמים, או ספרו לנו על המיזם שלכם.

→ לכל הכתבות