רוב המיזמים החברתיים לא נתקעים בגלל רעיון רע. הם נתקעים כי התחילו מהצד הלא נכון: לוגו, אתר ועמותה רשומה, עוד לפני שבדקו למי בדיוק הם עוזרים ואם זה באמת עובד.
מאז 2012 הקמנו באלומות למעלה מ-60 מיזמים חברתיים בפריסה ארצית, ומעל 10 מהם יצאו לעצמאות כעמותות מובילות בתחומן. במדריך הזה ריכזנו את השלבים בסדר שבו הם עובדים בשטח, מהרעיון הראשון ועד מיזם שפועל ומתרחב.
מה זה בעצם מיזם חברתי?
מיזם חברתי הוא יוזמה שהמטרה המרכזית שלה היא לפתור בעיה חברתית או סביבתית. הוא יכול לפעול כעמותה, כעסק חברתי או כמיזם בתוך עמותה קיימת, אבל המבחן שלו תמיד אותו מבחן: מה השתנה בחיים של האנשים שהוא נועד לעזור להם.
מיזם חברתי לא חייב להתחיל גדול. רבים מהמיזמים המשמעותיים בישראל התחילו מאדם אחד שראה צורך בסביבה הקרובה שלו, ניסה משהו קטן, ולמד מהניסיון.
שלב 1: מתחילים מהבעיה, לא מהפתרון
הנטייה הטבעית היא להתאהב בפתרון: אפליקציה, סדנה, מרכז. אבל מיזם טוב מתחיל מהבעיה. נסו לנסח במשפט אחד מי קהל היעד ומה הבעיה שאתם פותרים עבורו. אם קשה לנסח את המשפט הזה, זה הדבר הראשון שצריך לעבוד עליו.
שלוש שאלות לפני שממשיכים
- למי זה עוזר? לא "לחברה" ולא "לכולם", אלא אדם מסוים שאפשר לתאר.
- מה משתנה בחיים שלו אם המיזם יקרה? זו השאלה שכל תורם ושותף ישאל בהמשך.
- מה כבר קיים בשטח? אולי מישהו כבר עושה את זה, ואולי עדיף להצטרף אליו מאשר להתחיל מאפס.
שלב 2: בודקים את הרעיון בשטח, בקטן
את השאלה החשובה ביותר אפשר לבדוק כבר השבוע, בחינם: האם מה שאתם מציעים באמת עוזר למישהו? לא צריך תקציב, עמותה או אתר כדי לבדוק את זה.
- לדבר עם עשרה אנשים מקהל היעד. לא להציג להם מצגת, אלא לשאול ולהקשיב.
- לעשות פעם אחת בקטן את מה שחולמים לעשות בגדול: מפגש אחד, סדנה אחת, חיבור אחד בין אנשים.
- לכתוב מה למדתם: מה עבד, מה הפתיע, מי ביקש להגיע שוב.
ניסיון קטן כזה נקרא פיילוט. פיילוט טוב מוגבל בזמן, כולל מספר קטן של משתתפים, ושואל שאלה אחת ברורה. הרחבנו על זה בכתבה איך בודקים רעיון חברתי בלי תקציב.
שלב 3: מגדירים מה ייחשב הצלחה
כבר מהפיילוט הראשון כדאי להחליט מה תמדדו. זה לא חייב להיות מסובך: כמה אנשים השתתפו, כמה חזרו בפעם השנייה, ומה הם אומרים שהשתנה אצלם. הנתונים הפשוטים האלה הם הבסיס לכל שיחה עם תורם, קרן או שותף.
עוזר לחשוב על זה כשרשרת: מה אתם עושים (פעילות), מה יוצא ממנה מיד (כמה אנשים, כמה מפגשים), ומה משתנה לאורך זמן (תעסוקה, בריאות, תחושת שייכות). הקרנות מתעניינות בעיקר בחוליה האחרונה, ולכן כדאי לתעד אותה מההתחלה.
שלב 4: מוצאים עם מי לחשוב
ליזמות חברתית לא חייבים לצאת לבד. מזהים איזה ידע חסר, וממלאים אותו באנשים: שותפים לצוות, מתנדבים, ארגונים שכבר עובדים עם אותו קהל, ומלווים שכבר עברו את הדרך.
באלומות הליווי ניתן על ידי מתנדבות ומתנדבים עם ניסיון ביזמות חברתית ובפיתוח עסקי. הם מביאים לשולחן ידע, שאלות וקשרים, ועובדים עם היזמים על מה שצריך לקרות עכשיו.
כדאי לחשוב גם על שיתופי פעולה בין מגזרים: רשות מקומית שמכירה את הקהל, עסק שיכול לתרום ידע או מקום, ארגון אחר שמשלים את מה שאתם עושים. שותפות טובה חוסכת שנים של בנייה מאפס.
שלב 5: בוחרים מסגרת שמתאימה למיזם
בשלב מסוים המיזם צריך בית ארגוני: מישהו שיקבל את הכסף, יחתום על הסכמים ויבטח את הפעילות. יש כמה דרכים לעשות את זה, ולכל אחת יתרונות ומחירים.
- הקמת עמותה חדשה: עצמאות מלאה, אבל גם ועד מנהל, דיווחים לרשם העמותות וניהול שוטף. אישור סעיף 46, שמאפשר לתורמים לקבל זיכוי ממס, ניתן רק למוסד שכבר פועל, ולכן לוקח זמן.
- חברה לתועלת הציבור (חל"צ): מסגרת דומה לעמותה במבנה של חברה, שמתאימה בעיקר לגופים גדולים יותר.
- עסק חברתי: מתאים למיזם שיכול להרוויח ממכירה של מוצר או שירות. עסק לא יכול לקבל תרומות מוכרות לצרכי מס.
- מיזם בתוך עמותה קיימת: המיזם מקבל תשתית ארגונית, פיננסית ומשפטית מוכנה, ויכול להתחיל לפעול ולגייס כבר מההתחלה.
אין תשובה אחת נכונה. מיזם שעוד בודק את עצמו ירוויח בדרך כלל ממסגרת קיימת, ומיזם שגדל ומבוסס יכול לשקול עצמאות. על ההטבה לתורמים הרחבנו בכתבה סעיף 46: כל מה שצריך לדעת על תרומה מוכרת למס.
שלב 6: מגייסים את הכסף הראשון
הכסף הראשון מגיע כמעט תמיד מקרוב: חברים, משפחה, קהילה, אנשים שראו את הפיילוט. רק אחר כך מגיעים הגורמים הגדולים יותר. אלה המקורות העיקריים:
- תרומות מאנשים פרטיים, בדרך כלל מהמעגל הקרוב ואחר כך מהמעגל השני.
- מימון המונים, שמתאים במיוחד כשיש סיפור ברור וקהל שמכיר את המיזם.
- קרנות פילנתרופיות, שמחפשות מיזמים עם תוצאות ראשונות ותוכנית ברורה.
- קולות קוראים של משרדי ממשלה, רשויות וקרנות.
- שותפויות עם עסקים, בכסף, בידע או בשירותים.
- הכנסות עצמיות, כשהמיזם מוכר מוצר או שירות.
לפני כל פנייה כדאי להכין כרטיס פרויקט: עמוד אחד שמסביר מה הבעיה, מה אתם עושים, מה כבר השגתם וכמה כסף צריך ולמה. ושאלה אחת שתחזור כמעט בכל פגישה עם תורם: האם התרומה מוכרת לצרכי מס?
שלב 7: מרחיבים את מה שעובד
כשהפיילוט עובד, מגיע הפיתוי לגדול מהר. אבל לא כל מה שעבד בקטן יעבוד בגדול. לפני שמרחיבים כדאי לכתוב את המודל: מה בדיוק עושים, מי עושה, כמה זה עולה לכל משתתף, ומה חייב לקרות כדי שזה יעבוד גם בעיר אחרת או עם צוות אחר.
זה גם השלב שבו בונים את המודל העסקי לאורך זמן: מאיפה יבוא הכסף בשנה השלישית והחמישית, ולא רק בשנה הראשונה. וזו בדיוק השיחה ששווה לעשות עם מלווה מנוסה.
חמש טעויות נפוצות של יזמים חברתיים
- לחכות. לתקציב, לעמותה, ללוגו. את רוב הדברים החשובים אפשר לבדוק בלי כל אלה.
- להקים עמותה לפני שבדקו את הרעיון. זה לוקח זמן ואנרגיה, ולפעמים מתברר שהרעיון צריך להשתנות.
- לנסות לפתור הכול. מיזם שעוזר לכולם בדרך כלל לא עוזר לאף אחד באמת. עדיף קהל מוגדר ובעיה אחת.
- לעבוד לבד. יזמים שמוצאים מוקדם עם מי לחשוב מתקדמים מהר יותר וטועים פחות.
- לא לתעד. בלי נתונים מהשטח קשה מאוד לגייס כסף ולשכנע שותפים.
איך אלומות יכולה לעזור?
אלומות היא בית לסטארטאפים חברתיים. אנחנו מקבלים יזמים כבר משלב הרעיון, בלי צורך בגיוס מוקדם או בהוכחת היתכנות, וגם מיזמים שכבר פועלים ומחפשים בית ארגוני.
המיזם קם בתוך עמותת אלומות, ומקבל מעטפת מלאה: ניהול כספים, קבלת תרומות מוכרות לצרכי מס בארץ ובחו"ל, ביטוח, ייעוץ משפטי בסיסי, ליווי מקצועי וקהילה של יזמים. כך היזמים מתמקדים במיזם ובשינוי החברתי, ולא בבירוקרטיה. את כל הפרטים ואת תהליך הקבלה אפשר לקרוא בעמוד יש לי מיזם.
שאלות נפוצות
צריך כסף כדי להתחיל מיזם חברתי?
לא בשלב הראשון. שיחות עם קהל היעד, פיילוט קטן ותיעוד של מה שלמדתם כמעט לא עולים כסף, והם מה שיאפשר לכם לגייס בהמשך.
חייבים להקים עמותה?
לא. אפשר לפעול כעסק חברתי, או להקים את המיזם בתוך עמותה קיימת. באלומות, למשל, המיזם קם בתוך העמותה ומקבל את כל התשתית שלה בלי צורך בהקמת עמותה.
כמה זמן לוקח להקים מיזם חברתי?
זה תלוי במיזם. פיילוט ראשון אפשר להתחיל תוך שבועות. הקמת עמותה חדשה וקבלת האישורים שלה לוקחות הרבה יותר זמן, ולכן מיזמים רבים מתחילים בתוך מסגרת קיימת.
מה ההבדל בין מיזם חברתי לסטארטאפ חברתי?
המונחים חופפים במידה רבה. כשאומרים סטארטאפ חברתי מתכוונים בדרך כלל למיזם עם פתרון חדשני, לפעמים טכנולוגי, ששואף לגדול ולהגיע להרבה אנשים. בשני המקרים המטרה היא השינוי החברתי.
אפשר לפנות לאלומות כשיש רק רעיון?
כן. אלומות מקבלת יזמים גם בשלבים מוקדמים, עוד לפני פיילוט, בכפוף להמלצת מנכ"ל העמותה. גם רעיון שעוד אין לו שם הוא התחלה.
יש לכם רעיון ואתם רוצים לחשוב עליו יחד? ספרו לנו על המיזם.